עוד מספר נספר בתור,
שלא נגמר ואין לו סוף
מן התגשמות הבונה את עצמה
מסתתרת באופי , מתחפרת ברע.
כי סיפורים לא חסר,
בי כבר אין מה לחדש.
עוד עצב, שוב בדידות
תסכול מקלות דעת ארורה.
להעריך אותך, קל מעצמי
לאהוב אותך כבר בלתי אפשרי.
כשאין אמונה בי, אין לי חיים
וכשאין בי חיים, במי כן תאמין?

ניסיון שני תמיד יהיה,
ראשון זה לברי מזל.
ורובנו, מסתמנים לדעת
מהי רוח השגרה.
והיום אני נודדת,
למקום בו יהיה לי טוב.
ללא הסבר, אני שותקת
ועתה, תחזור לישון.