|
זה מוזר
הכול מוזר ויש הרבה שאלות למה
כמו למה התמיד שקר אני לובש קצר וקופא מקור
או למה תמיד שאני רוצה שאף אחד לא יטלפן כולם מטלפנים ומציקים
למה שאני יוצא מהבית מסתכלים אלי למרות שאני לא הכי יפה בעולם
למה אני לא מצליח כמו חברה שלי לשדר שאני תפוס
למה מנסים אפילו
למה ידידה שלי נתפסה באובססיה
למה היא על גבולות האנורקסיה
למה היא בדיכאון
למה הידידה השניה ילדותית ,כל כך ילדותית
השלישית בכלל אני לא יודע מה הולך אצלה, מוזרה
ידיד שלי מתבכיין על חברה שלו
אחר על זה שאין לו חברה
למה כולם באים אלי לייעוץ "פסיכולוגי"
מה אני יודע יותר מכולם
אני לא יודע כלום
אני מקריץ תשובות משום מקום בראש שלי
אני לא יודע כלום
אני בסך הכול גור קטן
כן זה מה שאני תמיד אומר שאין לי תשובה
מה לעזאזל רוצים ממני
אני לא פסיכולוג
די תעזבו אותי
אני רוצה לישון
לא לאכול
לא
אוף אני לא יודע ,יודעת, יודע אוף
טוב אין לי כוח יותר
די
די
ביי |
|
|
לא היינו אמורים
לפנות שמאלה מתי
שהוא?
ככה כתוב במפה..
לא?
לא, אתה לא מבין
את דרכו של
האל!
"40 שנה במדבר"
רומן עז מפי
גנדי, הלא הוא
רחבעם זאבי
שלנו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.