הנה הלילה יורד,נהיה מאוחר
עמו ירד לטמיון חלומי להיות מאושר
כעת אחזור שוב לאותו מקום בלהות
לאותם כאבים,זעקות ודמעות
אין מקום להימלט,איני יכול לברוח
אותן מחשובת אותי רודפות,לא נותנות לי מנוח
אוטם אוזניי שלא לשמוע את זעקות הילדים
עוצם עיניי שלא לראות את מבטיהם המפוחדים
נלחץ אל הקיר,חופן ראשי בין שתי ידיי
למה דווקא אני נשארתי? למה נותרתי חי?
מצפוני אינו מניח,מסרב להרפות מן העבר
למה לא עזרתי לחברי כאשר יאושו עליו גבר?
כיצד אוכל להמשיך כאשר רוח חיי ממני פרחה?
גופי שרד את כל התלאות אך ממנו נשמתי נלקחה
שומע את רעשי שעון הקיר המתקתק
כמו מורה לי שעותיי הספורות
את גופי כולו משתק
מזכיר לי אהבותיי הקבורות
את שעבר עליי לא אשכח
המחזות הנוראים שברו ליבי
אך את המשך הדרך אצווה
שלעולם לא יכלה העם היהודי..!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.