חיים ברליאה / עולמי |
שמתוך שיירה לא נגמרת
מצטרפות זו אל זו כך שורה אל שורה
שסופן חרוזים לתפארת.
ולכל חרוז יש קסם מוזר
כמו רוח בנחל והד מן ההר
כמרדף הקרונות אחרי הקטר
כמו אורחת הגמלים במדבר.
עטוף עולמי מנגינות לאין סוף
ששלחתי כמו לחם על מים
עמוסות זיכרונות הן חוזרות אל החוף
מתנגנות לי בין ים ושמיים.
ולכל מנגינה יש קסם מוזר
כשאון מפלים במורד הנהר
כצלצול פעמון בצריח מנזר
כמו איש במקלחת ששר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|