וגם לא אותיות שאני חרטתי
לא..זה לא שלי.
אבל הסלע הזה יודע מי אני,
הוא יודע מי הייתי ומי אני היום.
זה הסלע שלי,
או אולי יותר נכון לומר שאני שלו?
במקום שבו ההרים עלו
מן הים
הסלע העץ
המדבר הרוח
אנחות וצער
אושר וצחוק
מה שהיה מה שיהיה
צל וצללים
באים הולכים
השמש שוקעת
הנהר זורם
החיים כרגע אבל מי
יודע
[לא לא.. לא אני כתבתי, אבל... זו אני]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|