ארבל הכרמלי / שיר חורף |
בקיץ, ללא חיץ -
היה לבי אלייך
במציאות ובחלום;
אני ואת היינו יחד כל היום.
בקיץ, לקט תשוקה אוספת,
את בדרך-כלל מחייכת,
מושכת,
מחייה נשמתי כלחם.
בא החורף ועמו הקור,
כוכבים אינם מנצנצים במרום;
החיץ מזדקר בגוונו השחור
ונותרתי רק עם החלום.
22/12/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|