[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעל לקסמן
/
קרוב-רחוק

תם מאגר הדמעות ונדם
ואצלי עוד האבל בכוח יוקד
כדקות, כך נראה, חלפו הימים
חמישה ירחים והלב עוד רוטט
הגיון ויגון מתמזגים לאחד
נמהלים בחיבוק, בחיוך, במבט
ואתה, נערי היקר, כבר לא כאן
להעיד על דברים ששכחנו מזמן.

יש תחושה מחודשת בעצבים הלומים
בחיים שנראים קצת יותר משמימים
בדרכי הקודרת אני ממשיכה
עם חיוך וחיבוק, אבל רק לא שלך
והיית רחוק גם כשהיית קרוב
אך ידעתי שתמיד שם תהיה לאהוב
שתמיד אוכל בך לגעת ולצחוק.
כן, היית קרוב גם כשהיית רחוק.

הריחוק כבר גדל ואין דרך חזרה
זה תמיד מעלה בי תחושה מוזרה
כי תמיד היה ברור לי ששוב ניפגש
ועכשיו - כבר לא. וזה מה שיש.



21.12.06
במלאת כמעט חמישה חודשים לפטירתו של ערן טל, שנהרג ביולי
בתאונת אופנוע, הייתה היום התכנסות לזכרו. היה מרגש, היה כואב
והיה בעיקר עצוב וקצת שמח. כי תמיד כשרואים את החיוך, תמיד
כשנזכרים, קצת שמח בלב למרות כל הרגשות הכואבים, האבל
והגעגועים.

היום היה אמור להיות יום ההולדת ה-30 של ערן. אני מניחה שאפשר
לקרוא לשיר כסוג של "מתנה" ממני אליו, שנמצא שם למעלה, בטח
צוחק עלינו על כל הצומי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני עצוב
ולפעמים אני
שמח

אני כל הזמן
בורח, צורח,
מזיין וגונח.

(מאניה דיפרסיה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/06 10:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל לקסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה