יום שני 19/11/01

יש ילדים שלא רואים אותם בבית הספר.
ממציאים כל יום שבגופם יש קצר.
המורה מקריאה שמות
ולא עונה הילדה עם הצמות.
כולם מקנאים,
להיות חולים רוצים.

ויום אחד בבוקר קמים
אימא אומרת שהחום במצב איימים,
מסתובבת,
ואנחנו שמחים.
"יש! לבית הספר היום לא הולכים".

זה נחמד מידי פעם
לשחק את החולה
גם כשהחום כבר לא עולה.
ובכל זאת אין לשכוח
שבמקום זאת עולה השיעמום
אין חברים
הורים
אחים
ועם הכלב אנחנו בבית יושבים.

ובסוף מה יוצא,
לבית הספר הילד רוצה.

הוא מבטיח,
שחוזר אליו חוש הריח.
ואימא כבר לא מאמינה,
היא את הילד בבית משאירה.

כשרוצים, ומקבלים,
לא מרגישים שלמים,
רוצים את האחר,
ומי מבטיח שאותו עדיין נוכל לקבל.