שוב דמעות מעיני הזכוכית
שוברות את הקרח
חותכות ופוצעות
כל פיסת גוף שעוד נותרה

שוב דמעות מעיני הזכוכית
עכשיו הן ישארו
אולי לזמן קצר
או אולי שנים רבות

שוב פרידה כואבת לא פחות
מכל קודמותיה
אולי הוא יצליח להשתקם, הלב הפצוע
או שאולי הוא יצלע לעד

לא אוכל לומר לך דברי פרידה
כי באמת פרידה לא הייתה פה
זה רק הלב כואב יותר מתמיד
זו רק עוד אחת מאלפי החמצות

אתה אינך כמו תמיד
כאב עמוק בוקע מעיני התכלת שלך
ואני, דבר לא אוכל לעשות
אם כי רק להמשיך להתעקש ולנסות

ספר לי מה הלב שלך מכיל
וכמה כאב הוא יכול לשאת
ספר לי מה אתה מרגיש עכשיו
ומי אתה באמת

ספר לי אהבה
ולא דברי עצבות
ספר לי אושר
ולא את הבדידות

האם זה בכי המגיע לשכון
האם זו אכזבה
האם אלו זיכרונות ילדות
או שאולי זאת אהבה

סודותייך שמורים בכספת ליבך
רק הוא יודע מי אתה
ואני איני אדע עד שתגדל
אולי אז אוכל לקרוא אותך, אם בכלל...


               

על הנסיך שלי... עכשיו נסיך העצבות לתקופה מסוימת, בתקווה
שיעבור מהר...