[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה מדהים לראות עד כמה תמונות הן בעלות ערך.
אני מדפדפת בתמונות מן העבר הרחוק כאלה שיש להן ריח של פעם אני
מנגבת מהן את האבק שנצבר , איבדתי כל זיכרון מהתקופה הזאת והנה
היא חוזרת אלי שוב במבט. אני ממשיכה לדפדף ומגלה טיולים
שחוויתי מקומות שבהם הייתי והכול פתאום מתחבר לתמונה גדולה.
אני ממשיכה ורואה משפחה , הרבה משפחה ובכל תמונה נראים מאושרים
יותר. זה מדהים עד כמה אפשר להנציח רגעים חשובים בתמונות ,
וככל שאני מסתכלת על התמונות האלה יותר אני נזכרת ברגעים
המאושרים האלה וחיוך עולה על פני.
אני ממשיכה לדפדף ומגיעה עכשיו לתקופות שיותר זכורות לי אלה
מהיסודי , אולי גם להם יש ריח של פעם אבל האבק עוד לא הספיק
ללכלך את כולן.והתקופות האלה כואבות אני מעדיפה שלא להיזכר,
אבל ככה זה אני חייבת להסתכל בשביל להמשיך הלאה. הנה הבת מצווה
שלי , אני נראית כל כך שמחה בתמונות אז למה כשאני נזכרת כואב
לי? , הכול עולה לי שוב והרגעים הטובים נמחקים ובמקומם עומדים
כל הרגעים המביכים והמביישים שחוויתי, כל זה במבט אחד.
אני מעבירה את העמודים למרות הדמעות שמכסות את עיניי כאילו
מבקשות ממני להפסיק, ואני לא יכולה להפסיק יש לי עוד קצת.אני
מגיעה עכשיו לתמונות היותר נחמדות וכאן הכול נראה יותר בהיר
ואני קצת מצליחה לנשום מהדמעות שלפני, אני ממשיכה לדפדף הלאה
והנה הוא החבר ששבר לי את הלב ז"א חשבתי ששבר לי למעשה זה היה
אחד אחר אבל אז זה הרגיש אותו דבר. אני לא בוכה כשאני רואה
אותו כי עכשיו אני יודעת מי אני ומי הוא . והנה אני מגיעה
לתקופה הרבה יותר משמחת בה אני פוגשת את החברים הכי טובים שלי
שאיתי עד היום , ואני כל כך שמחה שאני מתחילה לבכות שוב.
אני ממשיכה לעמודים הבאים ופתאום התמונה שלו עומדת מולי, הוא
מחייך אלי זה מדהים עד כמה זה נראה אמיתי , המבט שלו כמו פעם.
הוא מסתכל בי כמו שנהג להסתכל במין מבט מבויש שאומר הכול ואני
כל כך אוהבת אותו והוא עזר לי לשכוח אנשים שהיו צריכים לצאת
מהראש שלי , לרגע נדמה שהוא הצליח.ולידו תמונה של החבר הכי טוב
שלי הוא לא מסתכל בי הוא אף פעם לא הסתכל, הוא מסתכל הצידה
במין מבט שנלקח מקטלוג יוקרתי,אני מנסה להשוות ביניהם וככול
שאני מתעמק בהם יותר כואב לי הלב , מה שמוזר זה שכואב לי באותו
מקום.
אני ממשיכה לתמונות הבאות, יש בהן נופים מרהיבים פתאום אני
קולטת כמה עברתי בזמן האחרון.אני סוגרת את האלבום וחושבת לעצמי
מתי אפתח אותו? והאם תהיה לי את אותה הרגשה כואבת מתוקה
כשאסתכל בו שוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין לצלם,
להעתיק, לשכפל,
לתרגם, לפקסס,
לשדר בלווין או
בכל אמצעי
תקשורת אחר,
להפוך
להילוגרפים,
לחרוט, לפסל או
לפרזל כל חלק
שהוא מסלוגן זה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/12/06 7:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חומית חומית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה