טל נוקש על חלוני
מבקש לחדור ולהטביע
אבל אני מוגן או סתם פחדן
איני מוכן
הרי כל צעד הוא צעד לקראת הסוף
וכל טיפת טל מזכירה לי שהזמן חולף
והנה עוד שניית חיים שלא ניצלתי
ועוד אחת.
אני יושב כאן מאחורי חלוני ובוהה
איך שאפילו הטל מנצל את השניות ומגיע לכאן
הוא לא מבזבז את זמנו כמוני
הוא ממשיך
לא פוחד מאימת החיים
הרי מה לו לפחד?
הוא לא צריך לדאוג ללימודים, צבא, משפחה
הוא מגיע רק בחורף
ונוקש על כל חלון שרק רוצה
ואני
יושב כאן ובוהה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.