מה אני אגיד לכם,
חברים מקסימים
איזה טובים אתם
וכאלה תומכים
תומכים בעיקר כאתם רואים,
כשרע לי ושאני בוכה
ואז פתאום כולכם נזכרים לשאול,
מה קרה, דפנה?
אז רוצים לדעת מה קרה?
תמשיכו לרצות עד מחר.
אני הבנתי מתי אתם מופיעים,
כשיש משהו עסיסי ולא מוכר.
רכילות מיוחדת, או אקשן לחיים
העלובים, חסרי משמעות שלכם,
שלא נשכח גם פאטתיים.
חבל,
שהשלתי את עצמי שאתם באמת אמיתיים
לפחות עם הזמן גיליתי, שאתם פשוט אכזריים.
רוצות לדעת מדוע אני בוכה, הא?
חבורה של נבלות...
אז תקשיבו טוב טוב,
זה בגללכן חברות יקרות.
אז המון תודה על היחס המדהים,
עכשיו תצאו לי בבקשה, ומהר מהחיים.
ולפני שאני עליכם, טורקת את הדלת,
שכחתי לאמר...

לכו תזדיינו.