[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונן הורנונג
/
חוצה ישראל

סיימת תיכון, עשית צבא, טיילת בעולם וכשאתה חוזר מדרום אמריקה
מחכה לך מעטפה על השולחן בבית שלך פגישת מחזור ועוד איפה על
חוף הכינרת, אתה אומר לעצמך "מה אני צריך לפגוש את כל
המטומטמים שאיתם עברתי את מחצית חיי?", דיברתי עם אימי והיא
אמרה לי גיל אני חושבת שכדאי שתלך, כי הרי אין לך מה להפסיד,
סך הכל עושים על האש, רואים שקיעה מדהימה ביופייה ואחר כך
הולכים הביתה.
נסעתי לכיוון חוף לבנון, ופתאום אני רואה שאני לא היחיד שהגעתי
אלא עוד כמה מן האנשים שמאוד אהבתי להיות איתם בתיכון נמצאים
שם, הזיין שלפי דעתי שבר את השיאים של הזיונים, המצחיקן שתמיד
ידע להגיד דברים שהפילו את כולם על הרצפה והכי חשוב את הבכיין
שכל תקופת התיכון בכה על האהבות הנכזבות שהיו לו.
נכנסתי לחוף ככה עם שקית מלאה בשר, כל אחד הביא דבר וככה עשינו
על האש, הרמנו כוסית לחיי החיים הטובים שלנו ולחיי הפגישה
שהעלתה לכולנו זיכרונות מתוקים מן התיכון כמו למשל המנהל הנאצי
שלנו שתמיד היה מתלונן על כל דבר אפשרי וצועק על כל מי שהיה
מגיע לבית הספר בצורה שלא נלאית להגיע לבית הספר.
במהלך כל השמחה וכל הצחוקים שהיו אני רואה לפניי בנות מלאות
שמחת חיים, אבל מה שמרניות כאלה שגדלות בבית מסורתי עם אבא דתי
שהולך לבית כנסת בימי שישי וכל יום קם בחמש בבוקר ללכת לבית
הכנסת להתפלל ולהניח תפילין, אבל הייתה שם אחת שרק אם אפשר היה
לתאר אותה במילים לא היית יכול לתאר כי היית צריך להשתמש בהמון
מילים בכדי לתאר אותה.
החלטתי לעשות טיול לכיוון הבנות האלו אבל דווקא יותר בשביל
אותה אחת שהייתה מהממת ביופייה, כשהגעתי לכיוונה אמרתי שלום
ושאלתי אותה אם אפשר לדבר איתה בצד בלי שמישהו מן פגישת המחזור
ישים לב וינסה לעשות או לדבר איתה משהו.
הלכנו הצידה וישבנו על כמה סלעים ודיברנו במשך כמה שעות ואני
שכחתי שלגמרי בשביל מה באתי ולהיכן באתי בגלל אותה אחת ששמה
היה תהילה. אפילו לרגע לא הורדתי את מבטי ממנה ולא רציתי לחזור
לפגישת המחזור בגל שכל כך נהניתי להיות איתה ובכלל לדבר איתה,
לקחתי את מספר הטלפון שלה רשמתי את הכתובת שלה ולאחר כמה ימים
נפגשנו.
ישבנו בבית קפה, שאלתי אותה אם היא רוצה משהו להזמין משהו והיא
אמרה שהיא לא מזמינה ממקומות לא כשרים, אני נדהמתי למה שהיא
אמרה ושאלתי את עצמי האם אני צריך מישהי שאת כל חייה היא
מקדישה לדת ושומרת על כשרות, אמרתי לה שאני הולך לשירותים ומשם
כבר נסעתי הביתה והיא נשארה שם כמו מטומטמת מחכה שאני יחזור,
אבל לא אני נסעתי לכיוון הבית שלי להדליק את הוידאו ולשים את
הסרט הכחול שלי ואז כבר הבנתי שהיא נשארה עם הדת שלה ואני
נשארתי עם הזין ביד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בשמלה אדומה
ושתי צמות




אפרוח ורוד יוצא
לעבודה בגן
החשמל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/07 8:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונן הורנונג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה