עידן סעדה / יד |
מראה לי אושר
או טוב,
אבל מלהביט בה,
הוא מרגיש
קצת עצוב.
רחוקה היד,
מרחק מספיק
שתבקר ותציץ לה
דמעה,
אין בי יידע,
מהיכן הגיעה,
או מה ייבאה.
מייחל הוא
כשם שכולם,
להכנס לשורש
ולהביא למותם,
הם,
שלא נוטים לעזוב,
מחבקים,
אבל
זה לא מרגיש קרוב,
או טוב,
וזה לא מטבעם
לחדול ממכאוב.
איה אתה,
ומתי תבוא
ידך,
איך חיבוק ממך
יכל לכאוב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|