אדם יכול להפוך עצמו למוות
לפני שהכרנו לא ידעתי

אפשרויות הרגשתי הן בלתי מוגבלות
אך פירות העלבון הצרוב
והשיברון עדיין נסוך בי
גם הקונכיות עדיין נסוגות
למשמע שמך
הכאב החד מתעטש בקולי קולות
חורך לי את עור התוף
אין לי מה ללבוש מול זה
אפילו את מסיכת הנוצות מוונציה
איבדתי במהלך הדרך
אני נע בין שפי לא רצוני
לבין שיגעון סמוי
גמגום סתרים מרצד
של אי יציבות הרגשה
אני ייסורים מזוקקים
שקטים וטהורים
אני יללות החתולים מבחוץ
אני הן קולות הנפץ בשמים
רסיסים של זיכרונות אהבים
זה מה שנשאר ממני
כמו כבש שסוע מעלה גירה
איזו לעיסה גסה
מעניין
אם היינו במקום אחר
והייתי שואל אותך 'זוכר?'
האם היית?

לפני שהשלולית הזאת תהפוך לאגם
והמבוגר שאני יעלה על גדותיו
אני מנסה להיאחז בעלומיי
לילד שבי יש עוד כוח
לילד שבי אין אלוהים
גם לילד שבי נשבר הלב
הוא רואה אותך מכל המרחקים
אתה תמיד אתה
ואתה תמיד שם
נחבא בממשי
בזמן שהשיר הזה
היה צריך להיות שיר מרגוע
לא להיות מוות חדש
לו רק ידעתי
איך לא להחיות שוב ושוב
את מר אהבתי.