והגית בה יומם וליל
ככלות הכל היא אשת חיל,
שכן פרח החומש
מלבי לא מש...

בעולם של החוק
היא שוכנת רחוק
ועל שפתיה בת צחוק
וקולה כה מתוק.

בעד הקריסטלים עיניה בורקות
ושפתיה כדבש, הן כה מתוקות,
מחלצותיה עליה מאוד הדוקות
ולחסד ממנה לא צריך לחכות.

נזר תלתליה עטור לראשה
וגופה מעיד: לפניך אשה.
וכשלפניה באה קשישה
את מקומה לה פינתה אף ללא בקשה.

היא תמיד הצטיינה בנועם וחן,
אדיבה לזולת, נעימה לשכן.
האם טוב לב שכזה יתכן?
היא ההוכחה שכן, אכן.

והגית בה יומם וליל
ככלות הכל היא אשת חיל,
שכן פרח החומש
מלבי לא מש...