|
היא הלכה למקום "הכי בטוח"
לא חשבה שבסוף היום הדם שלה בכל מקום יהיה מרוח
כל כך קטנה החיים שלה בכלל לא התחילו
חלום בלהות שלא קורה בכיאלו
מחייכת כל הזמן.. רע לא עשתה לאף אחד
נרצחה באופן מוזר.. מיוחד
נשארה על רצפת השירותים
לב דומם, הרבה חתכים
ומאחוריה הרבה אנשים בוכים
שכבה להם אור החיים
ועכשיו מה נשאר ממנה-זיכרון
משהו שניזכר בו כשאנחנו הולכים לישון
חיוך שהתמוסס עם הזמן
היא תישאר מאחורי מסך לבן
ומה לנו נשאר עכשיו לעשות
רק לבכות באמת רק לבכות
כי לא בזמן מצאו את הנשמה
לא הצליחו להצילה
והחיוך שלה מוצג בחדשות
מקרה נדיר... אין מצב שזה יכול לקרות
נשאר רק לצרוח כי "אותה כבר לא נחזיר לחיים"
תאיר כבר לא תשלח חיוכים
ועדיין לא מצאו את הרשע שמאחורי הסיפור
אבל הסיפור של תאיר גמור.. |
|
|
אני תמיד יכול
לחזור לגליל.
פיני גרשון,
בשיחת ניחום עם
אלמנו של ברוך
גולדשטיין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.