שיר-לי יונגבלוד / השחזה עצמית |
עד שהיא הופכת דקה כנייר
וחדה כדוקרן
שינקר את עיני המסתכל
לא אשאיר אחריי עקבות
בדמות צל
איעלם לאלתר
יש מקום בין המולקולות
המרחפות מעצמן
כנוצות
ולא כציפורים
גם אני מרחף
בלי יכולת תנועה
באוויר
ההתפוררות מאפשרת לי להרחיב
את שטח הפנים
עד שאין כלום בפנים
אני מידיי רך
לא תשברו אותי!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|