מי יזעק את זעקת המתים
מי יבכה את בכי הנופלים?
איפה את ארץ יפה שלי? איפה אתם ערכים מקודשים?
נותרו לי זיכרונות על אהבת ארץ, אחוות לוחמים.
עכשיו אני זועק את זעקת רעי אשר בקרב נפלו
אך מודה לאל שחסך מהם את מראות ארץ זו
בזיעת אפי חרשתי שדות
בשפיותי שילמתי במלחמות
נפשי נמסרה למענך מולדת
את לי אהובה, את אם אוהבת
החזירי לי רק נשימה שהשארתי בשדה הקרב בו לחמתי
אותה נשימה חסרה שבגללה קולי נדם ולא זעקתי
מצאי נא את אותה דמעה בודדה שלא נזלה מעיני
ומלאי עמה את הכינרת, היא מוקדשת לך מולדתי
אוי אלי, מתי תיקחני עמך אל הארץ שלאבותינו הבטחת?
מתי יזכו עיני הדומעות לראות את חברי שמזמן לקחת?
איש לא יבכה, איש לא יזעק
קטן וגדול, עשיר ונזקק
כולם נדמו וכולם שכחו
שבתקופת אובדן השפיות הם דמעה מחו. |