נכנסתי שוב למלחמה
אך מלחמה שונה הפעם
מלחמה שיש בה טעם
טעם לנצח

העולם שוב מחייך קצת
בתוך דמי המלחמה
שם בידי מפתח
לחיים יותר טובים
לחיים ובם שמחה

ואיתך, אהובי, עוד מעט חצי שנה עברה
ואותך, כבר עוד מעט חצי שנה אני אוהבת
ועליך, כבר עוד מעט חצי שנה כל יום חושבת
כל יום, כל דקה

ונכון שלפעמים קשה, ולפעמים לא מבינים
למה כל הריבים, ולמה נפגעים
אבל ככה גם לומדים
אחד על השני, על עצמנו
על החיים

ואיתכן, אהובותי, מרגישה קצת רחוקה יותר
מרגישה קצת ניתוק, לפעמים לא רצוייה
וזה יותר כואב מאשר מפחיד, כי אותכן,
אותכן אני כל כך אוהבת
ובלעדיכן חלק עצום ממני חסר
ואולי אני בכלל סתם מדמיינת...

ואתם, שקשורים אלי בדרך שונה מכל אחד אחר
אתם, כבר נותנים לי להרגיש לא קשורה, לא שייכת
ויותר גרוע, אני כבר לא רוצה להיות
כי כבר יותר מדי קשה לי
להיות פה, לחיות פה
כבר יותר מדי לא מסתדר, לא משתפר
איתכם במלחמה, כל צד כבר מוותר

אבל מחוץ למחסום מסביב חדרי
יש אור
יש עוד עולם
ובו עוד על מה להלחם

והעולם הזה,
הוא שוב מחייך קצת
בתוך דמי המלחמה
שם בידי מפתח
לחיים יותר טובים
לחיים,
ובם שמחה...