היה לי חלום. חלמתי שאני משחק קלפים עם בני משפחתי: סבי, דודי,
דודתי ואחי. אני לא יודע את חוקי המשחק אבל יודע מה המטרה והיא
כמובן לנצח. הגיע תורי, אני מתמהמה שכן על הכבוד המשפחתי אנחנו
משחקים ואני לא מתכוון להפסיד בקלות, מה גם איני יודע את חוקי
המשחק.
פתאום בחלום הגיעו הורי. הם תפסו את מקומי במשחק, אז גנבתי מלך
לב אדום וברחתי לאילת, ברחתי יחד עם הכבוד המשפחתי.

אני מתעורר משנתי, עייני עוד עצומות ואני חש שדלת חדרי פתוחה,
העיפות גוברת על הסקרנות לראות אם אכן כך ואם יש מישהו שנכנס
לחדרי, ואיני מציץ אפילו לבדוק.
לפתע אני שומע צעדים, אני מרגיש ויודע בודאות שמישהו נכנס
לחדרי.  לפי קול הנשימה הכבדה אני יודע שזהו אבי. פניי עדיין
מופנות אל הקיר ועייני עצמות.
אני שומע צעדים המתקרבים אל מיטתי. בשלב הזה הסקרנות גוברת
ואני מחליט לבדוק מי זה ומה הוא עושה בחדרי.
אני רוצה לשאול מי זה? אך יוצא לי להגיד רק "מי" אני מגלה שאני
בקושי מצליח לפתוח את פי, וכשאני מנסה להסתובב אני מגלה שאיני
יכול לזוז. אני לא מותר ובכל כוחי אני מנסה לשאול שוב, אך
לשווא. יוצא לי להוציא רק הגה שנשמע כך: "מי,מי,מי,מי..."
אני שומע את הנשימות חזק יותר והם מתקרבות אלי. עכשיו אני כבר
יכול לחוש את הנשימות ממש על עורי. אני עדיין איני יכול לזוז,
עדיין פני אל הקיר ואיני יכול להסתובב. ואז בשארית כוחי אני
תופס בשרבולו בידי השמאלית, מחזיק חזק ככל יכולתי ואני אומר...
, אני רוצה לשאול למה איני יכול לזוז, אך שוב פי בוגד בי ואני
ממלמל : " לה לה לה לה..."
בעוד האיש מנסה להתחמק מאחיזתי אני מצליח לסובב את הראש ותוך
כדי אני שואל "למה איני יכול לזוז?". אני פותח את עיניי אך כבר
אין אך אחד לידי, ואף הדלת סגורה.
אני בהלם, ליבי פועם בחוזקה ואני יודע שהאיש הזה, מי שזה לא
יהיה, הצליח להחדיר בי את הסם המרדים ולעשות את מה שבא בשבילו.
אני תוהה אם זה קורה בכל לילה ורק הלילה מסיבה כלשהי התעוררתי
בדיוק ברגע הנכון (או לא). ואולי זה היה רק חלום. הכל היה
אמיתי כל כך.

בוקר אני צופה בטלויזיה. אבי קם יורד לסלון. הוא נעמד מאחורי
ואמור לי "בוקר טוב". אני לא עונה. הוא ממשיך לעמוד כך ולהסתקל
עלי במשך כמה דקות שנראות לי כמו נצח ואז שואל בקול תקיף "איפה
הכבוד?", ואני עונה "איפה שהלב שלך".