אני אף פעם לא אשכח את המבט
אותו מבט שאת ליבי פצע
ואת היום המקולל שבו עזבת
היום שבחיי האור כבה

ועכשיו חזרת אל תוך חיי
אותו מבט, אותו חיוך, ממש כמו פעם
מוחי זועק אליי - די!
אך לשוני משתוקקת אל הטעם

את היית אהבתי הראשונה
תשוקה שאין לה סוף
רגליי הולכות אחרי אותה ההרגשה
כמו גלים שנשברים בחוף

והמבט אותו מבט, ממש כמו פעם
והחיוך, והמגע וחום גופך
את מכה בי כמו ברק לפני הרעם
רק עוד פעם רוצה לשמוע את קולך

ועכשיו כשהיסטוריה שוב חוזרת
הדמעות חונקות לאט את הגרון
ולמה אני האחרון שלו את מספרת
שהחלטת לצאת מהארון