אופטי מיסטי / אנחנו שניים |
וביחד אנחנו לבד
עיניים לשמיים
כשאני עמך אחד
קרבתי עצמי אלייך
כדי להרגיש את חומך
הסטתי מבט אל פנייך
ושאלתי לשלומך
להצטרף אל תוך חייך
בטרם אשוב אל הקופסא
ליטוף מתוך עינייך
ומסביבנו חורשה נטושה
והרצפה אז מתקרבת
כשהרגש משתלט
ואת נדמית כמתעלפת
וליבי רועד כמת
ואז לחשת אליי לפתע
שאוהבת באמת
ואני קמעה נרתעתי
אך בי חיבוקך שולט
תודה ל"משינה" שהיוו השראה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|