אור שמש לבן חדר מהחלון התערבב עם האור הצהוב שנהר ממנורת
הלילה ונפל על המילים,מהרדיו ניגן הבלוז ואני שקעתי לתוך
המילים לעולם שבו אני חי,מצייר במילים.
אדם עומד ומביט לימין ומשמאל מגיחה גיטרה אקוסטית,חגה
במאוזן,ומטיחה עצמה בראש המופתע.
ככה מרגישה אהבה של צד אחד.
קולו של ההיגיון נשמע בקושי מעל רעש מנועי הבוכנה,ואתה עוזב את
ריצפת המתכת לטובת עננים.אתה נופל במהירות עצומה,פורש ידיים
ורגליים,ורוכב על הרוח.האדרנלין גועש בוורידים ודופק
ברקות.במשיכה עזה המצנח נפתח וחופה בצבעי הקשת נפתחת מעל
ראשך.אתה גולש באיטיות אל עבר ממלכתך אל שדות ירוקים וחומים,קו
חוף סהרוני והמון מים כחולים.רגלייך נחבטות באדמה והקשת מעליך
שוקעת אל הדשא,ריח העפר עולה באפך וכל גופך זועק לעוד.
ככה מרגישה אהבה ראשונה.
כסא מעץ מלא,חום,משוח לכה שקופה.שקערורית במרכז המושב מרמזת על
חיכוך ישבנים ממושך,מסעדיו מבהיקים מליטוף של שנים,נדנוד קל
מורה על רגל משופשפת מדי ומשענתו חסרה את הסורג השני משמאל.הוא
קורא לך בכל פעם שאתה נכנס אל החדר,מחייך בחמימות בפה חסר שן
ואתה מתיישב נינוח גופך מתאים בצורה מושלמת לרווח שבין
המסעדים,ידייך מלטפות חריצים מוכרים ומשקלך אותו אתה מטיל מצד
לצד קורא לנדנוד הקצבי המרגיע.
ככה מרגישה אהבה של שנים.