מעולם לא נולדתי באירופה, אך מאז השליחות בת חמש השנים
בילדותי עם הוריי בארצות מרכז אירופה, אני מרגיש חלק ממנה.
במשך שנות חיי ניסיתי ללמוד מהתרבות המדהימה - הנימוס,
ההתחשבות והליברליות, ולשלבה בחיי. לעתים כשהסתובבתי ברחובות
ארץ ישראל ניסיתי להראות לאנשים, במעשיי, שאני אדם תרבותי
שמתייחס אף לפרטים הקטנים כאירופאי גאה. כמו לחכות בסבלנות
בתורים ארוכים, לא לעקוף בתור, ולא לדחוף. ומעשה שהיה כך היה:
הם ישבו שם, זוג צעירים, נער ונערה, בעודם מתחרים איש ברעהו
בנתינת אהבה בצורה פרובוקטיבית. אירוע זה התרחש בתחנה המרכזית
בתל אביב. הם ישבו בתחנה שבה האוטובוס נוסע לכיוון פארק
הירקון. אין לי בעיה עם מעשים מסוג זה, מעבר לכך שאין לי זכות
להתערב במעשיהם. אולם איני בטוח שהעוברים והשבים חשים בנוח
מכך, והחלטתי לעשות מעשה. ניגשתי אליהם כאדם מכובד עם חליפה
ועניבה, מבושם כתמיד ושיער מסורק להפליא.
"ערב טוב, מה שלומכם?"
"אההה אמממ בסדר, מה איתך?" ענה הבחור.
"מצוין, מצטער על ההפרעה, אני פה עם הנהג הפרטי שלי ואנחנו
צריכים להגיע לפארק הירקון ואיננו רוצים להתברבר בדרך, חשבנו
שאולי תואילו בטובכם לעזור לנו ולהוביל אותנו לשם".
"וואלה? זה בדיוק המקום שאליו אנחנו מתכננים להגיע, נפלת
עלינו משמים!" ענתה הבחורה.
עלינו שלושתינו למכונית ונסענו. הודעתי לשני הנערים החביבים
שאני צריך לקפוץ רגע למלון דן לקחת צ'ק שהפקדתי אצל אחד
מהפקידים, "התואילו להתלוות אליי?"
שני הנערים, כנראה מרוב תודה והכרה על הטרמפ, נענו בחיוב.
נכנסנו פנימה למלון דן ואמרתי לאחד הפקידים שאני מעוניין בחדר
מפואר לזוג יפייפה. הזוג הצעיר התבלבל והנער שאל במבוכה על
איזה זוג אני מדבר, עניתי שאני קונה להם חדר. הסברתי שישר
כשראיתי אותם מעניקים אהבה זה לזו ידעתי שחסר להם משהו, והם
יודעים את זה, מעבר לכך שהעוברים והשבים חשים שלא בנוח. כעת
כולם יהיו מרוצים.
נתתי לזוג הצעיר והנחמד את המפתח לחדר ואיחלתי להם כל טוב.
לאחר שהסבתי את גבי ופניתי לכיוון דלת הכניסה למלון, שני
הפקידים שהיו שם (גברים), כנראה מכך ששמעו את שיחתי עם אותו
זוג נערים אוהבים, קראו לי "היי" וכשהסתובבתי ראיתי אותם
מלטפים את את זה בעדינות ומציגים כאילו הם עומדים להתנשק.
אמרתי בגיחוך קל: "לכו תמצאו לכם חדר חח..."
ופניתי לדרכי...