עדי בר / ואולי... |
אולי על הירח חי אדם
אולי הכוכבים מנצנצים כי הם צוחקים להם
ככה בינם לבין עצמם
ואולי עכשיו הזמן-להיות בשביל עצמי
אולי עכשיו ריק מידי בפנים
ולא נותר בי מה לתת
אולי עכשיו הזמן לתת קצת לעצמי
כך כך הרבה זמן בזוג היינו
לא זוכרת איך זה להיות לבד
לא זוכרת איך זה להיות כאן , בלי שאתה מחזיק לי את היד
אבל אולי אפשר קצת לאהוב לבד
את עצמי
כדי שאחר כך יהיה ניתן לאהוב אותי
ואז אוכל לאהוב שוב גם אני
אולי....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|