שבע פעמים ועוד פעם...,
גשם שמעט הוקדם.
הכתים את השלכת בטעם,
של "קיץ חום-אדמדם".
הבוץ על השביל מעיק...,
מעטה העץ קצת שפוף.
משב אחרון לו מחליק,
כחול אגם לראי כסוף.
קו השמש בריבעו מסנוור...,
אדמה אחוזת נשימה.
הכפור אל השקט חודר,
כנף שנמתחה נעלמה.
ענן נושם מצחות אויר...,
חיות הבר בעובי מחילה.
כמו ניסו יחדיו להסתיר,
את בואה של הרוח הגדולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.