[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש שמיים מעלינו כי אין גג, הוא נעקר עם כל הרוחות של סוף
העולם. אני מקלף את הבגדים ממני בפראות, מבקש לגרד את הפצעים.
יש כתמים מדממים גדולים על ירכי הימנית, בצד הגוף, ובצוואר.
באמצע הזין שלי יש פצע שטוח ומגרד. אני מגרד את עצמי כמו עושה
לעצמי סיבון אלים ויבש. היא מתגרדת גם, אבל דרך הבגדים. לרגע
היא מפשילה את מכנס הטרייניג והתחתונים ומגרדת פלח ישבן אדום
ומגורה. מגרדת את שוקיה, את הבטן.

אנחנו מביטים זה בעיניי השנייה ונצמדים, ונדבקים לפינת החדר,
ידינו מגינות זה את זו את זה, וכל החפצים הכבדים כמו הקלים
מסתחררים בחדר וה-ויטרינה נופלת ברעש הגדול, הזכוכית מתנפצת,
והשברים עפים ומאיימים לחדור לעינינו.
"את לא תעזבי אותי..." אני ממלמל. אני מגן בגופי העירום על
גופה. אם היא לא תישאר חיה אני מת ממילא.
הברך שלה נלחצת לי בכאב לביצים, אבל אני לא אומר מילה. כל הקיר
המשקיף לרחוב נעקר, אני רואה מכוניות עפות זו לתוך זו, הכביש
מתקלף מאספלט, העצים מבוקעים כל אחד בלפחות עשרים מקומות.
סדקים מתחילים להיווצר ברצפה.
אני נצמד אליה יותר והיא זזה כלפיי רועדת. אני מרגיש את הפצע
שלי, בזין, נצמד לפצע שלה. לא יודע איפה. אני מרגיש את כפות
ידיה צמודות לגופי, אבל אני לא מרגיש בהן עור, אלא עצמות.
אני מבין ששנינו עומדים למות.
אני מביט אל תוך פנייה. אפה תלוש וסביב עיניה יש דימום פנימי.
אני לא יודע איך אני נראה, אבל בטח לא טוב יותר. כל גופי שורף.

הקיר שמסוכך עלינו מתחיל להתבקע. אני מרגיש את הבלטות חורקות
תחתינו.
היא מצמידה את אגנה אליי, ואני קולט שאני בתוכה, ואני בזקפה.
פרץ אדרנלין, לא תשוקה. היא מחייכת ועיניה כמו חרוזים, קפואים
באימה. ואז אנו נתלשים ועפים, מחובקים ומדממים, אל המוות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בלי חוכמות,
כשאני עושה את
המג'דרה אסור
להרוס לי את
הריכוז.

האשה הקטנה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/07 23:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה