[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יער חשוך, הוא מטייל לבדו, מאור הבוקר. התעורר ביחד עם ציוץ
הציפורים והחליט שהיום הוא יוצא מהבית. מאותו יום איש לא ראה
אותו, הוא הסתגר בביתו. אך בראשו עדיין אותן תמונות של דלתות
נטרקות בפניו.
היום כשהתעורר החליט שהוא יוצא לטבע, לחפש מחילה, לחפש את
האמת, לחפש הצדקה לקיומו כפי שהוא. האנושות, שתמיד אמרה שהיא
מתחשבת ואוהבת את כולם באופן שווה, לא קיימה הבטחתה, לא עמדה
במילתה. האנושות סגרה את ליבה בפניו, לא ניסתה להבין, פשוט
דחתה.
יער גדול, רחב ידיים, עצים עבים וירוקים. ירוקי העד מחייכים
אליו בדרכו והוא הולך ולא מביט אחורה, לא רוצה לעצור ולהזכר
שוב בפניהם מלאי הגועל. מרגיש עצוב, לבד. יודע שאינו לבד
בעולם, אך בעיירה הקטנה שלו איש לא יבין אותו מעולם. לא ינסו
להבין אפילו. הם תמיד דיברו על צדק, כבוד, מילים כל כך גדולות
לאנשים כל כך קטנים.
מערבולת בראשו. הוא לוחם בעצמו. צד אחד של הראש מצייר לו את
ביתו, הוריו, חבריו. הצד שני פוקד למחוקם, לשכוח ולהעלם
מפניהם ונכון שהיו ביתו, אך בבית חם ואוהב תמיד יקבלו ויבינו
למרות הכל. משהו השתבש בביתו שלו, כנראה לא היה חם כפי שנראה
מבחוץ.
מוחק זכרונות, מנקה את הראש. חושב על הירוק מסביב. הסנאי
שבוהה בו בהחבא כבר כמעט דקה. הציוץ המיוחד ששמע עכשיו בפעם
הראשונה. ואולי לא בפעם הראשונה, אבל רק עכשיו שם לב ליופי של
הצליל המופק מיצור כה קטן.
הוא מתחיל ללכת בקצב אחיד, קצב מוכר. דמעה זולגת מעינו אך
למרות הכל עכשיו הוא מאושר. הוא מחייך ומתחיל לזמזם את
המנגינה. הזמזום מתגבר ונראה שכל העולם מתחיל לשיר יחד איתו,
ולבסוף המילים פורצות מפיו, והכל סביבו משתף פעולה, מקבל אותו
בהיותו מיוחד.
"
She's my girl, my supergirl"
והמילים זורמות מפיו כאילו היו חלק ממנו...
"...But I'm a supergirl 'n supergirls don't cry"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם לא תאשרו את
הסלוגן הזה אני
אתחיל לכתוב
שירה!



בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/07 17:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה