|
ימים רדפתי ערומה ביערות.
אך פניך
הרפו את ידי.
עכשיו זה מתי
שנסתיימה המלחמה
בין צבא חיצי המורעלים
לעופר יופייך.
לעולם לא אכניע את ריצתך
ברשת מילותי.
אתה נשפך כמו חול צהוב
מבין אצבעותי.
גופך בועט
אל מול העט שלי.
אתן לך ללכת.
|
|
the house of
the rising
sun?
מה, השמש יכולה
להיכנס לבית?
היא כזאת קטנה?
יווו!! מגניב!!
ילדה קטנה
מקשיבה ל"חיות" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.