מתי הבנת שהכל השתנה?
מתי היה ברור שדבר לא ישוב לקדמותו?

ופתאום אני אחרת.
מכיר אותי?
זוכר?

יש לי כל כך הרבה לספר, זה לעולם לא יגמר.
יש לי כל כך הרבה להשלים ולספר לך.
אני רוצה שתדע הכל.
אני רוצה שתדע מה המקום הזה עושה לי. (תמימות...)
מה האנשים עושים לי. (אמונה בטוב...)
מה העבודה עושה לי. (כל כך הרבה סיפוק...)
ומה האוויר והאווירה עושים לי. (רוגע...)
מה הגעגוע עושה לי. (עצב...)
ועד כמה אני מתגעגעת. (זה לא נגמר...)

המקום הזה רחוק מליון שנות אור מכל מה שהכרתי והאמנתי בו.
ופתאום אני פה. והכל כל כך ברור ונכון ואמיתי. ואין שאלות.
ואני יודעת איפה אני וכולם יודעים איפה הם.
לפני היו כל כך הרבה ספקות. כמה בכיתי והתלבטתי והתגעגעתי
והשתגעתי ושיגעתי.
ואחרי היה הגעגוע, אבל נהייתה שלווה.
ואני אדם אחר, אדם חדש, אף אחד לא הכיר אותי ככה. אני מי שאני
תמיד רציתי להיות, או תמיד שאפתי להיות.
הגעתי לעולם חדש בו אין אדם אחד שהכיר אותי. ויצרתי אדם אחר.
וכלם מאמינים, וכולם מכירים אותי ככה.
ופתאום אני מוערכת, ויש לי כשרונות, ואני מצחיקה, ואני אהובה,
ואכפת לאנשים ממני.
אף פעם לא הרגשתי את זה כמו שאני מרגישה את הדברים האלה פה.
היית מאמין שאני אחזור אחרת?

אך פתאום האכזבה מכה, ואני רואה שאני עושה את אותן הטעויות.
אותן הטעויות שהייתי עושה בתור הבן אדם הישן שהייתי.
טבע כל כך קשה לשנות.
הלוואי והייתי יכולה להתמודד עם דברים מסויימים אחרת.

אהוב,
מליון דברים השתנו.
לי ולך ולנו יחד.
אני השתניתי פה, הייתי לאדם אחר. השאלה היא אם השינוי ישרוד.
אתה משתנה לך שם, גם משהו ביחס שלך אלי השתנה.
ואנחנו יחד, אני לא יודעת כבר מה אנחנו. זה אף פעם לא היה
ברור.

האם אתה גם מעריך אותי יותר? או שנותרתי בעיניך אותו האדם
שתמיד חשבת שאני?
ואם אתה מעריך אותי יותר, למה זה? מה שינה את דעתך עלי?

האם בעיני החברים שלי נותרתי אותו אדם, או שגם בעיניהם
השתניתי?
ומה זה משנה בכלל?
שנים עבדתי בשכנוע עצמי עמוק שהם לא חשובים. מי שחשובה זו אני,
וההצלחה שלי.  וזה לא משנה מה חושבים עלי, ומה אומרים עלי.
איך אני מתלבשת, ואיך אני מתנהגת. זה הכל העניין שלי, אף אחד
אחר לא אמור להתעסק בדברים האלה.
אבל מה זה משנה? האם אין לי הערכה בעיניהם של אותם אנשים בכך
שאני הולכת בדרכי שלי? האם הם רואים את זה? האם הם מסוגלים
להעריך את זה? או שהם עוד רואים אותי אותו בן אדם עלוב שהייתי
לפני, אותה ילדה קטנה?

היה לי יום הולדת השבוע.
אתה יודע איך זה משנה?
אתה יודע מה מדהים?
פתאום השתנתה ההרגשה...
גדלתי. אני גדולה, הגעתי לגיל שהיה לי כל כך קשה להאמין שאצליח
להגיע אליו. שנים נלחמתי עם עצמי לשרוד או למות, לנבול. והנה
אני פה, מרגישה שניצחתי את המלחמה.
ניצחתי.
באמת ניצחתי.

מתגעגעת בטירוף. אבל לא מתחרטת על כלום.
כן מתחרטת, על הטעויות שהיו לי עם האהבות שלי. מלבד זאת הכל
באמת היה לטוב. כל דבר הוביל לדבר הבא, שבסופו של דבר הביא
אותי לפה, למקום הזה, הטוב הזה שבו אני נמצאת מאושרת.

שלא יגמר לעולם.
שיעבור כבר ואני אחזור הביתה, אלייך.