ושוב עולות המחשבות המטרידות האלה.
עד שאני מרגישה טוב?
למה לחזור?
דיי, הכל הסתדר.
הבנתי הכל בחיי, הבנתי מה לא בסדר.
כמעט כל הצרות נפתרו, אז למה עכשיו שוב עצוב לי?
למה רע לי, למה בא לי לבכות?
בא לי להרגיש שלמה. שאני אהיה מאושרת.
לא רק שמחה, אלא באמת מאושרת.
שאני אקום בבוקר עם חיוך. שאני אדע שיש לי בשביל מה לקום בכלל.
רוצה להגיד את מה שיושב לי פה בפנים.
להגיד כמה בודדה אני עדיין מרגישה, למרות הכל.
כמה שאני רוצה שתדע, מה שהלב שלי יודע כבר ממזמן.
החיים לא מושלמים, אני יודעת.
יש לי עוד מלא צרות אחרות, אבל מהן אני מתעלמת...
תן לי להרגיש שלמה. לא רק שמחה, אלא באמת מאושרת.