New Stage - Go To Main Page

עידן מדינה
/
אסקימו לימון

וזה עוד מוצ"ש שגרתי, ומשעמם לה,
מציאות מדומה או שסתם נדמה לה,
אחרי שבת די שקטה ושישי עם חברים,
עוצרת את הזמן, מנסה להבין את הדברים,
ויש לה כינור עם כמה מיתרים,
מחבקת אותו ומלמלת שירי שנות השישים.
אסקימו לימון ואיך החיים משתנים,
לא מעניין אותה כבר אלכוהול ובנים,
מסיבות חוף ביום ובלילה פאבים חשוכים,
מספרי טלפון זמינים ושאר מבטים וחיוכים,
לא ללכת על הקצה עם אהבה רחוקה,
רק ללטף חתול בית בשלווה עמוקה.
גשם חזק בחוץ והיא סוגרת את התריס,
מחר שבוע חדש ויש די הרבה להספיק,
מסדרת את התיק ומגהצת את המדים,
לדרך הארוכה צורבת לה שירים מיוחדים,
שכל החבר'ה רק יוצאים, יורדים במדרגות,
היא נשארת לבד בבית, מסדרת את הדרגות.
השעה כבר מאוחרת, והיא כל כך יפה,
מלומדת ומנוסה שתפרו לה כבר חליפה,
סבורת פנים, ויש לה גם אקדח,
בודקת שוב מתחת למיטה, שלא יברח,
פורמת את הקשרים אצלה ולא מחייכת,
כן, היא די מוכנה ומחר היא שוב הולכת.
והיא נכנסת לבד למיטה ולא נרדמת,
צלקות מיותרות מעירות אותה ללא הרף,
היא לא עומדת בזמנים וכבר די החשיך,
זיכרונות שאסור לשכוח וחיים שצריכים להמשיך,
הדסקית וספר פסיכומטרי בצד על השידה,
לאן הולכים המפקדת, לאן מתקדמים ילדה.
וזה שנתיים שנגמרות, כמו יום שבת,
ועוד שנה שחתמת, כי הרי יש תמיד מוצ"ש,
עוד קצת ללכת ולקום בבוקר בשבע,
עוד קצת להתקדם ולסיים גם את הקבע,
ואיפה החיים, איפה תאילנד, איפה התשובה,
רק מחכים שתפשירי ותתני איזה מילה טובה.
לאן המפקדת, איפה הילדה,
שתיים-שלוש, אמרו לך פעם שאת חמודה,
ועושים לך את זה המדים,
אבל אולי תנגני לי בכינור כמה שירים נחמדים,
משהו שנות השישים, בלוז, רוקנ'רול,
אסקימו לימון כזה עם טיפה אלכוהול,
תשתחררי ילדה, סליחה המפקדת, מהכל,
תשתחררי, תני חיוך, אני כבר לא יכול.
לאן המפקדת, איפה הילדה,
אולי איזה טלפון קטן, בלי פקודה,
ואולי נצא שישי הזה ביחד גם לפאב,
תכירי אותי על אזרחי, לא מה שאני עכשיו,
ונשב נדבר על החיים ואהבה קרובה,
על החתולה שיש לי ומוסיקה עצובה,
תשתחררי ילדה, סליחה המפקדת, לבד,
אני אאסוף אותך בעשר, אל תגלי לאף אחד.
"נו קומי, חמש וחצי, את מאחרת,
נגמרה השבת, החיילים מחכים ואת לא מאופרת,
נו קומי ילדה, אני לא חוזרת,
האוטובוס יברח, איזה מין מפקדת..."
יו, זה רק חלום, אני כבר מתעוררת,
די אמא, קמתי, איזה מפגרת,
תיק, נעליים, דסקית, מדים וכן, הדרגות,
אוספת את השיער מהר ורצה במדרגות,
ומחכה בתחנה, מריצה שירים שקטים,
איזה חייל יתחיל איתי, יקרא לי חמודה,
עולה לאוטובוס, ויושבת בסוף לבדה,
עוצמת את העיניים ומנסה שוב לחלום,
שאמא לא תעיר, עד מתי, שיגיע כבר היום.
לאן המפקדת, לאן ילדה,
כולם אחרייך בפקודה,
תכיני קורות חיים לעבודה,
אסקימו לימון ואת די אבודה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/11/06 2:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן מדינה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה