אל תמדדי את הזמן
הוא שלך,
ערטילאית היית
ועודך,
וכאן רק ההווה
נמתח ונמתח
את נוגסת ממנו עוד פיסה
מתאהבת בהליכה הזו,
במבטי ההערצה,
עוטה ופושטת מחלצות וצורה.
אל תמדדי את הזמן
של הגוף
שעודנו כאן,
ממתין ללא ניע
ופתאום
קנאה אחזה בו
למראה עליצותך
שלא ידע מעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.