[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברברה אקינו
/
משקפיים

כשאת ניגשת אל המגירה הסודית שלך - תמיד הדלת תהיה נעולה,
והחלון אטום בוילון הכהה הכחול. ולפני שתוציאי את המפתח הסודי
מהמחבוא הסודי - את תסרקי את החדר בעיניים חשדניות, למרות שאת
תמיד יודעת שאת לבד. ותמיד בעת פתיחת המגירה הסודית שלך - חיוך
שובב יופיע על שפתייך במן התלהבות ממותנת, כי הרי את זכית
להיות השותפה היחידה לסוד הכי גדול וכמוס שלך. ובכל פעם -
החיוך המתוק, היודע, יקבל גם ניצוץ ילדותי בעיניים שילך ויתגבר
ככל שהמגירה תיחשף בפנייך, והתוכן המלהיב והסודי שבה יקרוץ
אלייך בהזמנה מפתה. אחרי מספר שניות תמוהות ומתרגשות - גודל
הסוד יכה בך ותמהרי לבחור צבע. ותמיד, כחלק מהטקס הסודי
והמיוחד שלך, תתמהמהי עוד מספר שניות קטן, תעייני בתוכן הסודי
של המגירה הסודית שלך ותתלבטי עוד רגע, כאילו עדיין לא בחרת את
הצבע שאת רוצה הפעם. לאחר מכן את תרימי סוף-סוף את הצבע הנבחר,
ותניחי אותם על השולחן. עכשיו, בסוף, הכל זורם במהירות: את
מחייכת חיוך אחרון אל תוך הסוד שלך, סוגרת את המגירה הסודית
שלך בדממה, נועלת את המגירה המפתח קטן שני סיבובים, מעיפה מבט
חשדני לצידי החדר, כאילו הופיע אדם נוסף בחדר במשך הדקותיים
האחרונות, ומחביאה את המפתח הקטן והזהוב במחבוא הסודי שלו.
בשלב הזה מגיע תמיד הצעד הנחוש והמחייך אל המתג, ושוב הכל חוזק
לקצב המתון והזהיר שלך. תמיד את מדליקה את מנורת החדר וניגשת
אל המשקפיים שהוצאת מהמגירה הסודית. מיד אחרי השלב הזה את
מרימה אותם, צופה בהם, צופה דרכן, בוחנת את הצבע שבחרת הפעם,
ואז מגיע תמיד שלב המראה. את מפנה מבט מעט ימינה, לקיר הסמוך,
וחוקרת את המראה הכללי של הבבואה המרשימה שלך. כעבור דקות
ארוכות את מניחה את המשקפיים הנבחרות על פנייך, ומחייכת את
החיוך ששייך לצבע שבחרת להלום בו את עינייך הפעם. אז, מגיע
הרגע בו את מתקרבת לאט אל הוילון ומסיטה אותו בחזרה למקומו
הקבוע, ומשם ניגשת אל הדלת. את פותחת באיטיות את הנעילה, ולאחר
מכן את הדלת, ולבסוף יוצאת מחדרך. וכך- כך תמיד מסתיים הטקס
הסודי ביותר שלך בכל פעם. ואף אחד לא יודע. רק את. הסוד הוא רק
שלך.
כולם יודעים שביום חמישי הלכת עם משקפיים צבעוניות, שביום
שלישי הלכת עם משקפיים אודמות, שלפני חודש הלכת רק עם המשקפיים
הכחולות הכהות, ושבימים שאת לא מחייכת, במקריות מוחלטת
המשקפיים שלך אפורות או לבנות. כולם יודעים שאתמול קישטו את
העיניים שלך משקפיים ירוקות, ושהיום אלה היו המשקפיים השחורות
שזכו למסגר את עינייך. את יודעת, לעומתם, שחברים שלך אוהבים
לתת פרשנות סמלית למשקפיים שלך, ואת יודעת שהם רק מנחשים תמיד.
את יודעת שכולם מהמרים על כמות המשקפיים שלך, ואת יודעת
שלפעמים חלק מהניחושים נכונים, גם של חברים שלך. את יודעת שאיש
בחיים לא יזכה להיות שותף לסוד הגדול שלך, בטח שלא סתם ככה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רומן רוסי.
אני אוקראיני.


בוריס, לפני
ששמע על המילרע


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/2/07 9:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברברה אקינו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה