נווד יקר, הלכת רבות,
והדרך עומדת להסתיים.
רגליך הרכות והבלויות עומדות על שפת
דרך חדשה, דרך שלא הכרת.
אך אל תירא ממנה,
לך אליה בעיניים קרועות.
עם התיק שגדל עם כל כפר ועיר
עם מכתבים אשר אומרים לך לך,
עם כוכב נוצץ אשר בוהק ברקיע
ולב פועם פעימה ועוד אחת.
קח את כל אלו ותדע שאתה מוכן,
לקראת הדרך שאף אדם לא ילך בשבילך.
אמרו שיש מפלצות בדרך, אמרו שיש גם פיות,
שים את כל אלה מאחוריי ראשך וצעד עוד צעד.
כי מה שווה מילת אדם זר,
מאשר עינייך היפות?
נווד יקר, רק אל תשכח,
שבכל ההמולה וההמון הרב
אל תאבד את הגוון שלך.
אנשים יעכירו אותך, וגם יבליטו אותך
אך אל תיתן לאף אחד לשנות אותך.
נווד יקר, מילותי באות לסיום
ואומר רק זאת לך.
אם עייפת מללכת, ורגליך לא יכולות לנשוא אותך,
אם נפלת בדרך ואם אדם מלבדך,
הרם ידך אל השמיים וקרא,
הם תמיד שם, הם תמיד בשבילך,
רק הושת להם ידך והם ירמו אותך מייד,
חבריך שרכת במשך המסע.

שיר שהכנתי על סיום הקורס שלי בצבא שעומד להיות...
אם יש מקום לתיקון (אפילו הקטן ביותר), אז תגידו.