"כמוהם עם התיק, השיער והסם בכיס המכנס...
הם גרים לבד וכל מי שרוצה נכנס.
היא רקדנית כמוני, והוא בדומה לי מנגן!
רק שהם לא הולכים לצבא ואני כן!
הם לא צריכם לקום בבוקר ויכולים להמשיך להזדיין."
נמאס לי מההלך בשדרות שמעצמן מתלהבות.
אני יודעת, באמת, הן נורא נורא יפות.
והליל שיורד על רוטשילד או על הגינות,
לא ספק עושה אותי למאושרת בבנות.
אבל עוד נקניקיה בקינג ג'ורג' ועוד לילה לבן...
כבר זריחה של 6 בבוקר, עוד שאחטה ועוד קצת בלגאן.
הפעם באמת שנהיה מאוחר.
ממחר, אחפש לי בית בכפר.
ועוד לא דיברתי על החנייה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.