לא יכולתי להסתכל עליך, לא יכולתי
שהסתכלת עלי חזרה, עמוק לתוך עיניי
עיניי הדומעות, שבכו שעות שעות
בכו עליך, בשבילך
מלאך
ולא, אל תגיד לי שוב שכולם הם מלאכים
כי לא, אני כבר לא מאמינה לך
כי לא כולם כמוך
אף אחד לא כמוך
אני יודעת כמה אתה רוצה שנחייך
תחייכי עדי, אתה אומר לי
תחייכי
אבל אני מצטערת,
אני פשוט לא יכולה שזולגות לי הדמעות
ואיך אני בכלל מעיזה לשבת ולבכות?
סליחה, סליחה
אני בוכה רק בשבילך
אתה מסכים?
בבקשה תסכים
בבקשה תבין כמה קשה לי, שאין לי מה לעשות
אין לי מה לעשות, שיעשה אותך שמח
שמח, פורח
כמו שמגיע לך להיות
אז בבקשה רק תרשה לי
בשבילך קצת לבכות
ואתה, אתה תמיד לימדת אותי
כמה צריך להעירך
לשים את הרע בצד,
וככה להמשיך
אתה, אתה תמיד זה שהקשבת
ניסת להבין
מכולם, אתה ניסית להבין
מכולם, אתה הכי הבנת
מלאך,
תמשיך להיות חזק
להיות כל כך גיבור
ויחד איתך, כולנו נעבור
כולנו נעזור
כמה שאפשר, ויותר
תמיד נהיה איתך...
אוהבת,
עדי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.