[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלכס צור
/
לקחה את חייה

תמונת המשפחה איננה עוד,
היא לא שלמה יותר.
מאז לקחה את חייה של עצמה
בלחיצת נעורים תמה על ההדק.

מספרים שהתעייפה.
מהחיים עייפה.
והחליטה לעוף,
תמורת מחיר מופקע - החיים שלה.

ממה נגמרה?
היא הייתה רק נערה!
אם למות כה צעירה,
זה כאילו לא חייתה.
והעצוב הוא-
שהיא כלל לא מבינה.
והיא גם לא תבין -
מאז מותה.

החדר כמות שהיה -
כך נשאר.
ואמה ממשיכה לעשות את הכבסים,
שלא יחסר.

אבל החדר ריק, והמיטה קרה ומסודרת -
מחכה שתשכב בה הגברת.
אולם היא, בשלה.
נשמתה במרחק נגיעה.

ממה נגמרה?
היא הייתה רק נערה!
אם למות כה צעירה,
זה כאילו לא חייתה.
והעצוב הוא-
שהיא כלל לא מבינה.
והיא גם לא תבין -
מאז מותה.

והילדות שלא יהיו לה, בוכות.
הן מספידות.
הן מפסידות את האמא שהיא יכלה להיות.
והיא, בשלה.
נשמתה במרחק נגיעה.

וההוא, שבלילות הקרים
שילח פנטזיות לכוכבים
העז לפנטז
חלומות ותקוות
שהיא תהיה לו אהובה מבין אהובות.
האמין שעם אהבה, ותפילה,
היא תהיה לו לכלה.

אבל יותר היא לא תהיה.
היא לא תהיה יותר.
ויותר לנו להתגעגע
ומותר להיזכר.

במבט, בשיער, בגומות, בחיוכים...

המוות לא עושה אותנו יותר מאושרים.

ממה נגמרה?
היא הייתה רק נערה!
אם למות כה צעירה,
זה כאילו לא חייתה.
והעצוב הוא-
שהיא כלל לא מבינה.
והיא גם לא תבין -
מאז מותה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארבעים ושתיים.









מה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/11/06 0:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכס צור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה