הנה נחלת ה' - בנים
שכר - פרי הבטן.
מי ילד לי את אלה
ואלה מי גדל
לב בנים על אבותם?
את היית לי אחת אהובה
ותלדי בעצב בנים ובנות,
הבנות בנותיי והבנים בניי
וכל אשר לי - לך הוא.
שאי נעמי עינייך וראי
בניך אשר ילדת לי
כשתלי זיתים סביב לשולחני
ובנותייך על צד תאמנה.
בנינו - כנטעים מגדלים בנעוריהם
בנותינו - כזוית מחטבות תבנית היכל.
כחצים ביד גבור כן בני הנעורים
אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם,
ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי,
ואינך עוד גפן פריה בירכתי ביתי.
אנוש כחציר ימיו
כציץ השדה כן יציץ,
כי רוח עברה בו ואיננו
ולא יכירנו עוד מקומו,
וחסד ה' מעולם ועד עולם
וצדקתו לבני בנים,
כרחם אב על בנים
רחם ה' על יראיו.
ועתה ה' אבינו אתה
אב לבנים יודיע אל אמתך
חי חי הוא יודך כמוני היום
ונגנותי ננגן כל ימי חיינו.