מגיעה גם התחושה שמישהו
אחר
כבר אמר אותו, והרבה יותר טוב.
אני שונאת את התחושה הזו,
כי עד שמתעוררת בי מוזה שלא מתכלה מעצמה,
האני הרכרוכית שאני שונאת מכלה אותה,
וכשעל מזבח השתיקה הקדוש שלי מתאכלת המוזה,
היא לוקחת איתה את המוזיקה הפנימית
שמתנגנת בי רק
כשאני
לא מפחדת לדבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|