מנחם דוד / מסביבי |
מטים ראש נופלים מלאי שמחה
עליצים
יודעים כי יבואו בימים
בוהה, מסתפק, שב לראשונות
אולי זה טיפשות,
אולי זו השונות,
כל כך חפץ בהיות
הסביבה המתעגלת כנחש
נכרכת על צווארי-בטני
קובעת את לבושי
למסתכל מן החוץ.....מקבעת ת'אופנתי
האם נחש הוא סודה? ?
ואולי.... זהו רז נשמתה ? ?
" לך תדע " אומר ההיגיון
גם הוא שולט
וכדי קצף וביזיון
אזרוק ה-כ-ל
אגביה לאלוהי
רק כך חווים חופשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|