את יודעת איך להיות מאושרת
אז למה את בוחרת אחרת?
למה לך לברוח ולבכות עכשיו?
למה האביב שלך הפך מזמן לסתיו?
את שוכחת את עצמך האחרת
מה ששלם במילה את שוברת
למה את שותקת? זה לא יעזור
למה האביב שלך נראה כל כך אפור?
את שוכבת לבד במיטה
לא תרצי לידך אף אחד
אך עינייך פקוחות ודומעות,
מסגירות את מוחך המוטרד
הרי את ליבי השארתי לך
ליד מיטתך, בקופסה מפח
אני מסתובב מרוקן מבפנים
עכשיו בימי הפריחה של אביב
מה שחסר בתוכי, אוהבך
נמצא בקופסה ליד מיטתך
אולי פעם תרגישי משהו אישי
משהו קליל, משוחרר וחופשי
ודרך שפתייך ארגיש שוב שלך
בטוהר עינייך, עיני המלאך
את שוכבת לבד במיטה
לא תרצי לידך אף אחד
אך עינייך פקוחות ודומעות,
מסגירות את מוחך המוטרד
הרי את ליבי השארתי לך
ליד מיטתך, בקופסה מפח
השארתי אותו רק לך למזכרת
יפה שלי, מה את אומרת?
תני לי יד ונברח מעבר להר
למקום שבו האביב אף פעם לא נגמר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.