כל עין מסתכלת עליך בצורה שונה,
כל עין מביא רגש בצורה שונה.
בכי, כעס, שנאה, אהבה.
אך את הרגש הפנימי איני מצליח להביר אך רק תדעי שאותך אני אוהב
ולא משנה איזה מבטאים אני איתן לך רק אותך אני יאהב.
ובתוכי צועק האדם בפנים ואומר לי הלחם עליה על מה שאתה אוהב
ואל תוותר ואל תפסיד כי אותה אתה אוהב. ואיני יודע מה לעשות
אני נרדף במחשבותי אני רק חושב עליך ומדמיין אותך איתי.
מסתכל על מה שהיה לנו ורק רואה את הכל הטוב שהענקת לי
ואז אני מרגיש חופשי לעשות הכל.
אני יוצא לבחוץ ופשוט צועק "אני אוהב אותך!!!"
ואז אני מתחיל ללכת וללכת בלי לדעת לאן מסתכל על השמיים ורואה
עד כמה הם כחולים ואז אני מדמיין אותי עף דרך העננים מרגיש את
הרוח נושבת לי בפנים.
ואז שאני יורד לקרקע אני יודע מה זו ההרגשה להיות מאוהב
ואני מתחיל להבין מה משמעות המילה הזו ואני מתחיל ללמוד ושאני
יודע את כל הדברים האלו אני חוקר את זה לעומק.
ושלבסוף אני מסיים אני חופשי ומאושר,
ומה שאני רק רוצה בסופו של דבר זה שתאהבי אותי בדיוק כמו שאני
למדתי לאוהב אותך ואז אני שוב חושב עליך והאדם שבתוכי צועק לי
שוב תלך אליה
ואז אני כבר יודע מה לעשות, אני קם ומתחיל ללכת, אני מתחיל
ללכת לאהבה שאני מרגיש בתוכי ואז אני מסתכל לאופק ואני רואה
אותך מסתכלת עליי דרך השקיעה.
ואני מתחיל לרוץ כי אני רוצה להגיע מהר לפני שהשמש תשקע אני רץ
ורץ
בלי מנוחה, ואז אני מגיע אליך ואת נעמדת מולי ואני מתנשף ואני
בא להגיד לך שאני אוהב אותך ואת עוצרת אותי סותמת לי את הפה
ואז את מנשקת אותי. ואני לא מבין מה קורה הכל לא מובן לי אני
מאבד את המחשב שהייתה לי ואז אני רק מבין מה ההרגשה שאתה סוף
סוף משיג את מה שרצית כל כך הרבה ואז אתה מסתכל שניה אחת לאחור
ואתה מבין עד כמה השקעת ושאתה חוזר אתה חיי את הרגע.

ולאחר כל זה אנחנו מחזיקים יד ביד והולכים לעבר השקיע
עד שהשמש שוקעת ואנחנו נעלמים...