מור דיין / תהיתי |
להשיב את הזמן,
שבדיתי מזכרוני
כבר מזמן.
להשיב,
כל חיוך, לאט.
לחוש,
את נשימותיך
לספור,
פעימות.
לשתות,
את כל האהבה שתעניק.
לנשום אליי,
כל מבט וזיק של שמחה.
לטעום מחדש,
כל נשיקה
כאילו הייתה יין ישן.
לחוות
כל מגע שמשכר את חושיי
להרגיש את הגשם
מרטיב את שפתיי.
ללגום,
מכל הטוב שתיכף יעלם
יעלם לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|