וארים את ספר חיי,
כריכתו הרכה, אלטף,
מריחות סיפוריו אתפעל,
אך אל מול כובד דפיו,
אתחרט.
יש עיתים, בהן אין כל כלום,
ויש עיתים, בהן כל כלום,
מלא-
מילים הזורמות, מתוך ברזי מכריי
משקות את זרעי נפשי.
כל שקדם, לפרק הזה,
התמוגג כעשן לרצפה,
ועתיד הדברים, שבפרק הבא,
יעלה לאוויר, כטיפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.