|
באתי אליך
אחרי שנים שלא ראיתי אותך
שמך חרוט
כמו קעקוע שישאר לנצח
כן בכיתי
ונזכרתי בכל רגע
היה כיף
זה עדיין לא מובן
איך יכולת למות כך סתם
שהמנוע היה עוד חם
והכביש מוביל ישר
ונסעת על נתיב אחר
השתגעת ללא כל מעצור
את המשפחה הצלחת לשבור
וגם את העמוד
שהיה ממש ממול
כל הרכב התעקם לפח רקוב
לכולם היית חשוב
ואתה עכשיו קבור
כל גופך היה שבור
איך נסעת ממש כמו מטורף
והרגשת איך אתה עף
מהשמשה הקידמית
שלא יכלה לבלום אותך
מרפרף באלבום תמונות ילדות
חברים טובים מאוד
מחוייכים עד דמעות
והתמונה עם האמהות
השם שלך עבר תאונה
והמצבה לא מבינה
וכל השורה שלידך
עברו את אותו הדבר
כמה, כמה עוד אפשר
להתעורר מחר
ולגלות עוד הרוגים
לא במלחמות
אלא רק בכבישים |
|
|
אני יצירתית
מדיי בשביל
סלוגנים
מאחת, שהיא
"יצירתית" מדי
בשביל סלוגנים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.