אז חזרנו לשגרה
כשהכל באשמתי
אני אשם במחשבותיי
ועל זה שהיית כלולה בהן
אני אשם בכתיבתי
ובזה שאני רושם
והכל בגללי....
הכל....
אולי תסתכלי אל הצד השני?
מי יודע... מה אם אשמתך?
חשבת על זה פעם?
הרי את השולטת מבין שנינו
אני העגלה, שאת סוחבת
אני החמור - ובידייך מושכות
למרות מחשבות - שהיו לי על חופש
יודע אני את דבר האמת
אני הנגרר של הרכב שלך
ומכאן מגיעה אשמתך
איך אהיה אשם?
אם השליטה אינה בידי
הנני רק שותף לפשע
החטא הוא חטאי
אך את בו כלולה
ואני מועד כך לפתע
אך אם את שואלת
"למי האשמה?"
הצטרפי נא אליי בשורת היורים
הכנסי אל חיבוקי
שיצנן את ריאותייך
ויקשה על נשימתך
ויפטור את אשמתי
"טובים השניים
מן האחד"
והאשמה כפולה היא
שלי, שלך,
כל אחד בנפרד
וביחד נחמד כפליים |
