ניסית להדביק את ליבי
אך הוא התפרק חזרה.
החזקת אותו חזק חזק
ליטפת את פני
ונתת לי נשיקה קלה.
ברחתי
ממך
מעצמי
ובעיקר ממנה.
הנשיקה לא נעמה לי,
נשיקת רחמים
נשיקה שכואבת כמו אלפי מחטים.
את בוכה שם למטה
בוכה לאנשים אחרים
אני בוכה כאן למעלה
וחושבת תמיד על כמה שכואב לך בגללי.
זאת כלל לא אשמתי
אך זה כלל לא משנה.
אני הילדה שבוחרת בגדים למסיבה שבועיים לפני
כדאי להמם את כולם.
אני היא הילדה עם האיפור המושלם.
זאת שאף פעם לא בוכה
ואף פעם לא כואבת.
בובת חרסינה
שיכורה מהבטחות שב.
אלמנה שחורה
כואבת את כל האהבות המתות.
ברחתי מעצמי
כואבת אחרים.
אך כעת אני עומדת על שפת תהום
אלוהים והשטן מהמרים
על סופי,
השטן בעד החיים
אלוהים בעד המוות.
המלאכים כבר עפים סביבי
צובעים את הילתי
שחור.
אולי....
יום אחד אני אמצא את מה שאני מחפשת.
ואז....
אז אני אפרוש כנפיים ואעוף.
אברח,
מכם
מעצמי
ובעיקר ממנה. |