אני מרגישה שהתבגרתי בכמה שנים,סאלי.ובסכ"ה עברה שנה מאז
השינויים הכל כך משמעותיים ההם.
אני כבר לא רואה אותך קרבה, מדגדגת באף,גורמת לי להזיל דמעות
לכמה שעות טובות ובורחת. אל תגידי לי שהלכת למישהי
אחרת,בוגדת,את שייכת רק לי.וחוץ מזה שחיפשתי ולא מצאתי אותך.
האומץ העז שהחדרת בי נעלם.
פעם הייתי מבקרת אחר הצהריים בחוף הים, ככה סתם לבדי;בורחת
מהשיגרה האפרורית, והיום אני לא מסוגלת להוציא את רגלי מחוץ
לדלת הבית.אני מרגישה שהוספתי כמה קילוגרמים של ייאוש.
התאהבתי.
כן,התאהבתי סאלי. אל תחייכי! אני מרגישה שהאהבה הזו גונבת
חלקים ממני, לוקחת אותן לעצמה , ואני מאפשרת כניסה חופשית בלי
שום תמרור עצור.אני נותנת מעצמי עד שלא נותר בי כלום חוץ מכמה
רגעים דהויים ודמעות יבשות על הלחי.  וגם כמה רגעים טובים, שרק
בגללם אני עדיין אוחזת בארורה.    קשה לי.
זוכרת שהיינו יוצאת לפאבים ושותות עד שהיינו פולטות כל כך
הרבה שטויות,לא מוצאת את עצמנו בין כל ההמון? אני מתגעגעת
לרגעים ההם סאלי, כשהיו "מתחילים" איתנו והיית מסמלת לי לצנזר
ולפלוט את המשפט הידוע "אני בקטע של בנות", לא שזה כזה עזר כי
בכל זאת בסוף הערב הייתי מוצאת את עצמי בזרועותיו של זר.
אני מתגעגעת לנאיביות, לחוסר יידע ,לתמימות שהחדרת בי אז ,
ואני מאשימה את עצמי, שהעלמתי אותך.
אם היה לי רק עוד רגע נוסף, הייתי מראה לך עד כמה אני מתגעגעת
אליך. עד כמה מסוכן לי ככה, לבד, מחוץ האקווריום.
   תחזרי.